תהליך כריכת ספר עתיק הוא מורכב ועדין מיסודו, אך כשאנו רוצים להחזיר את הספר לראשיתו באופן נאמן למקור – זו אמנות של ממש! הרי לא ניתן לכרוך ספר שהודפס בונציה שבאיטליה באופן זהה לספר שעשה את דרכו מבגדאד שבעיראק או מוורשא שבפולין. כמו כן אינה דומה כריכת ספר בן 500 שנה לספר שהודפס רק לפני 150 שנה.

כך או כך, ראשית מלאכת הכריכה היא התכנון ובניית הסקיצה וההתאמה לגיל ומוצא הספר.

בשנים קדמוניות, כמו בכל מקצוע, גם הכורך השקיע ועשה את מלאכתו נאמנה בלי לעגל פינות: הכריכה התלבשה על הספר כמו חליפה מחויטת בדיוק מושלם, בצורה זו הכריכה שמרה על הספר לאורך מאות שנים.

ברוב המקומות הכריכה ותפירת הגיליונות הייתה משולבת כך שהכריכה כמעט לא התנתקה מהספר

וחוטי הספר השתלבו בתוך העץ ממנו היה עשוי הכריכה. גם בהמשך, כשהחלו לכרוך בקרטון, הכניסו את החבלים והחוטים בהם תפרו לתוך הקרטון. כמו כן היו מייצרים כמין כתפיים בצורת פטרייה, בשולי הספר, כך שהכריכה שמרה והחזיקה את הספר גם כשהספר עמד בארון.