כל מה שרצית לדעת על תהליך שיקום נייר אמנותי:

עד שנות 1700-1750 הנייר היה איכותי הרבה יותר, עשוי מפשתן, ועבה משמעותית מהדפים שאנו מכירים. זו הסיבה שעל פי רוב הוא נשמר יותר. מרבית הבעיות בספרים אלו נוצרו מאוחר יותר על ידי תולעי עש, ריקבון או פטריות נייר במקרה של רטיבות.
אך בספרים שהודפסו בשנים מאוחרות יותר, מסיבות של חיסכון, החלו להשתמש בנייר  דק יותר, עשוי מעץ, בהם יש חומצה, ובהם יש בעיות בעצם ההתיישנות, במשך השנים הדפים נהפכים לשבירים ומתפוררים –
בפרט אם הספר נשמר בטמפרטורות גבוהות, ובמיוחד בארה"ב, שם משתמשים הרבה בתנורי חימום בחדרים, ליד ארונות הספרים, ומשפיעים לרעה על הספר.
הנייר החומצתי מתקשה מאוד נהפך יותר ויותר ללא גמיש,  עד שלפעמים אי  אפשר לדפדף בספר!
לפעמים הדיו עצמו הינו חומצתי, פוגשים זאת בעיקר בדפוסים 'ליוורנו' 'שאלוניקי' 'קושטא' ועוד,  מה שגורם לפגיעה בנייר.